חופשה שנתית
חופשה שנתית על-פי חוק
| ותק בשנים | נטו לפי 5 ימי עבודה | נטו לפי 6 ימי עבודה |
| 1 | 10 | 12 |
| 2 | 10 | 12 |
| 3 | 10 | 12 |
| 4 | 10 | 12 |
| 5 | 12 | 14 |
| 6 | 14 | 16 |
| 7 | 15 | 18 |
| 8 | 16 | 19 |
| 9 | 17 | 20 |
| 10 | 18 | 21 |
| 11 | 19 | 22 |
| 12 | 20 | 23 |
| 13 | 20 | 24 |
| 14 | 20 | 24 |
א. חובת המעסיק לבדוק האם חל עליו הסכם קיבוצי המיטיב יותר עם העובדים.
ב. חובת המעסיק לאפשר לעובד לצאת לחופשה.
ג. חובה על העובד לנצל לפחות 7 ימי חופשה רצופים מדי שנה, ורק את היתרה יוכל לנצל בימים בודדים. כמו כן, המעביד אינו יכל לכפות על העובד ניצול חופשה בימים בודדים בלבד.
ד. החוק אוסר צבירת חופשה, אך בהסכמת המעביד רשאי העובד לנצל רק 7 ימים רצופים ואת היתרה לצרף לחופשה שתנתן ב-2 שנות העבודה הבאות.
ה. תאריך תחילת החופשה, הנמשכת 7 ימים ומעלה יקבע לפחות 14 ימים מראש, בתאום עם העובד.
ו. זכאות לצבירת ימי חופשה בתקופות שאינן עבודה:
הזכאות לחופשה שנתית מחושבת על בסיס שנתי, ונגזרת ממספר ימי העבודה של העובד בפועל בשנה:
- אם עבד בפועל מעל 200 ימים (או 240 במידה ולא התקיימו יחסי עובד-מעביד כל השנה) תהא זכאות מלאה (כאילו עבד כל השנה).
- אם עבד בפועל פחות מ-200 ימים (או 240 במידה ולא התקיימו יחסי עובד-מעביד כל השנה)
הזכאות תחושב על-פי הנוסחה הבאה:
מס' ימים לפי זכאות מלאה X מס' ימי עבודה בפועל חלקי 200 (או 240 כנ"ל).
ז. הערה חשובה:
מי שחל עליו ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה בדבר מעבר ל-5 ימי עבודה תחול עליו הטבלה הבאה:
| ותק בשנים | ימי חופשה ללא שבתות |
| שנה 1-2 | 10 |
| שנה 3-4 | 11 |
| שנה 5 | 12 |
| שנה 6-8 | 17 |
| משנה 9 | 23 |
ההסכם אינו חל על מקום עבודה שמועסקים בו פחות מ-4 עובדים.
בכל מקרה, לפני קבלת החלטה יש לעיין בהסכם הקיבוצי.
ח. העדרויות שלא יובאו בחשבון במניין ימי חופשה (לא ינוכו מיתרת ימי החופשה):
- ימי מחלה
- ימי אבל
- תאונת עבודה
- מילואים
- ימי חג
- חופשת לידה